הפסיפס, שיבוץ אבנים צבעוניות במשטח מתקשה, מזוהה עם אזורינו עוד מראשית העת העתיקה ובאגן הים התיכון נתגלו עבודות פסיפס בנות אלפי שנים. לטכניקת הפסיפס היו מספר נקודות שיא של פופולריות לאורך ההסטוריה ונעשה בה שימוש רב במבני דת ובחללים מרשימים אחרים, רבים מהם נמצאים כאן בישראל. מאז תקופת הרנסאנס השמוש בטכניקת הפסיפס איבד מן הפופולריות שלו לטובת הראליזם וחשיבות הפסרפקטיבה שבציור ופיסול אולם, במאה העשרים היתה התעניינות מחודשת בטכניקת הפסיפס, ומעצבים ואמנים, למשל האדריכל גאודי, גילו מחדש את הטכניקה. בזכות המעבר לשימוש בחומרים זולים כגון זכוכית וקרמיקה, ובזכות הפשטה של תהליך השיבוץ, נכנס הפסיפס חזרה אל חיינו, לא עוד כיצירת אמנות השמורה למבני דת ופאר, אלא כרעיון חזותי נגיש, שמח ובעל טעם ים תיכוני. פסיפס קהילתי, בית הגפן בחיפה. תיכנון והנחיה: דליה גרוסמן ונגה כרמל כיכר השלום, טורעאן. תכנון: יהודה פרחי. ביצוע: דליה גרוסמן מעצבת הפנים ואמנית הפסיפס דליה גרוסמן משלבת משטחי פסיפס ברבים מן הפרוייקטים שהיא מתכננת ומבצעת. דליה…
